רעיונות למתנות – לנשים בלבד?
פעמים רבות במהלך חיינו עמדנו בפני הצורך לקנות מתנה לחבר או לחברה, לאהוב או לאהובה, לבעל או לרעייה, לילד או לילדה, לאח או לאחות, לאב או לאם, לנכד או לנכדה, לסבא או לסבתא, לחותן או לחותנת, לדוד או לדודה, לבוס או לבוסית. מציאת רעיונות למתנות ואחר כך רכישת המתנות המתאימות הפכו לסוג של מחויבות חברתית או משפחתית. לרבים מאיתנו, ובמיוחד לגברים, המחויבות זהו הפכה לאחת המטלות הקשות בחיינו.
מנין אשאב רעיונות למתנות עבור בני משפחתי, ידידיי, חבריי לעבודה, מכריי, מקורביי ויתר אנשי שלומי? איזו מתנה מתאימה לחותנת? איזו מתנה אשתי תאהב יותר? איזו מתנה תהייה שימושית יותר לאבי? איזו מתנה תכבוש את לב הנערה שאני מחזר אחריה? איזו מתנה תקלע לטעמו של הבוס שלי?
תמיד נדמה לי כאילו כולם כבר קיבלו את כל המתנות שבעולם ובטח לא חסר להם שום דבר (במיוחד כשמדובר באנשים מבוגרים), ותמיד אני חושש להביא להם בדיוק את מה שכבר יש להם; מטרידה אותי המחשבה שלמתנה שלי לא יהיה כל שימוש, או שימאסו בה אחרי יום-יומיים, וגרוע מכל - שאף מתנה ממש-ממש לא תמצא חן בעיניהם, והדבר הראשון שיעשו זה לחפש את פתק ההחלפה ולקלל אותי על הטירדה שגרמתי להם...
ובאמת, בשביל מה צריך מתנות? מילא, מתנות לפעוטות וילדים או לבנות זוג (בשנת החברוּת הראשונה או עד שנה לאחר הנישואין...)? אבל בשביל מה צריך להביא מתנות לבני 70? ואם כבר להביא מתנה – לא כדאי שתהייה מתנה שימושית לכל החיים במקום חפץ מעוצב שמתכלה תוך ימים או ספר שקוראים פעם אחת ומניחים על המדף לנצח נצחים? ואם מדובר בקניין רוחני כלשהוא – לא עדיף איזה דיסק מוסיקלי שאפשר להאזין לו שוב ושוב? ובכלל המנהג הזה מטיל עול כבד על שני הצדדים. אתה הבאת לי מתנה במאה שקל, אז זה לא יאה להחזיר לך מתנה ב-70.
אכן דילמות של גברים (ויש יאמרו של קמצנים...)
אין פלא, איפוא, שנשים אוהבות יותר ומוכשרות יותר למלאכת קניית המתנות. קודם כל, הן שופעות רעיונות למתנות: הן יודעות מה כל אחד ממקבלי המתנות הפוטנציאליים אוהב, מה מתאים לכל אחד מהם, מה עדיין חסר להם, מה ישמחו לקבל שוב, ומה יעדיפו מכל המתנות האפשריות. אגב, הן גם יודעות מתי עדיף להביא צ'ק או כסף מזומן במקום לרכוש מתנה....
והנה הגענו לשלב השופינג. כמה הן אוהבות לתכנן שופינג, כמה הן אוהבות לעשות שופינג. כמה הן מיומנות בשופינג, אבל אל תטעו. לא פעם הן יוצאות מן הבית עם רשימה של מתנות אופציונאליות – וחוזרות ממסע הקניות עם רשימה אחרת לגמרי (ובאותה הזדמנות קנו משהו קטן גם לעצמן...) בשבילן קניית מתנות היא לא מטלה – זה כייף אמיתי, אולי מתוך מחשבה רציונלית על המתנות שהן עצמן עשויות לקבל בעתיד, אם כי תמיד הן ישתמשו בתירוצים רגשיים כמו "מתנה זו נתינה", או "כמה חשוב להעניק לאחרים", ו"איזה הרגשה טובה אנו מקבלים מנתינה", וגם "כמה יותר מרגש לתת מאשר לקבל", ועוד פתגמים מלוא הטנא...
אז מה נותר לנו הגברים? לנצל את רצונן הטוב של בנות זוגנו, אחיותינו או בנותינו – לשאוב מהן רעיון למתנה ולהשתמש בשירותיהן הטובים בהפיכת רעיונות למתנות לחפצים עטופים וקשורים בסרט צבעוני. הן ישמחו לעשות זאת במהלך מסע בקניון הקרוב, או בשיטוט יסודי באתר קניות וירטואלי כמו שלנו.
ובעצם, גם אנחנו הגברים יכולים לגלוש לאתר הזה. אולי, בעצם, המציאו אותו בשבילנו (אפילו רשימת רעיונות למתנות שילבו בו)? בעצם זו יכולה להיות חווית הקנייה האולטימטיבית שלנו, לא?
